מאת: אסף קופפר

בעידן שבו מידע יכול להיות משמעותי כמו מטבע, רשתות חברתיות עומדות בחזית, ומשפיעות באופן משמעותי במהלך אירועים גיאופוליטיים. הסכסוך בין ישראל לחמאס הביא את זה לקדמת הבמה, כאשר פלטפורמות כמו טוויטר, לפני מיתוגה מחדש ל-"X" תחת אילון מאסק, מילאו תפקיד מרכזי בהפצת חדשות.

הפלטפורמות הללו התעלו מתפקידן כספקי מידע בלבד, והפכו למשתתפים פעילים בנרטיב של קונפליקט. העימותים האחרונים ראו זרם של תוכן אותנטי ומזויף כאחד. כשהזירה הדיגיטלית נהייתה עמוסה בידיעות ומסרים סותרים, הקהל העולמי עומד בפני המשימה הפשוטה של להבחין בין עובדות לסיפורי בדיה ואמת מתעמולה.

השפעת המדיה החברתית משתרעת לתחום דעת הקהל והאג'נדות הפוליטיות, כאשר ארגונים ומדינות מנצלים את הפלטפורמות הללו כדי להפיץ את נקודות המבט שלהן, לעיתים הן מסלימות פחד ומפיצות דיסאינפורמציה. מניפולציה אסטרטגית כזו של ערוצים דיגיטליים יכולה לא רק לעצב את הסנטימנט הציבורי אלא גם להשפיע על הנרטיב החברתי-פוליטי בקנה מידה עולמי.

ההשלכות על חברות המדיה החברתית הנסחרות בבורסה הן מורכבות. מעורבות מוגברת של משתמשים בזמנים אלו עשויה להגביר זמנית את פעילות המשתמש ואת ההכנסות ממודעות. לעומת זאת, הפוטנציאל לביקורת רגולטורית ותגובת נגד ציבורית על טיפול שגוי בתוכן מפוברק, ומאיים עלול להעפיל על סנטימנט המשקיעים, וכתוצאה מכך, על מחירי המניות. ההשפעה הפיננסית של סכסוכים גיאופוליטיים כאלה מחייבת ניתוח מפורט של ביצועי המניות על רקע אירועים מתגלגלים ותגובת החברות למשברים.

בעוד שההשפעות הפיננסיות הספציפיות במהלך מלחמת ישראל-חמאס אינן ברורות עדיין, המגמה מעידה על צורך בזהירות משקיעים. אירועים אלה מדגישים את האופי ההפכפך של מניות המדיה החברתית, שבהן סנטימנט השוק יכול להשתנות במהירות בהתבסס על ניהול התוכן הרגיש של החברות בתקופות משבר. 

בעיצומו של הסכסוך, כשהתחום הדיגיטלי הפך רווי בתוכן אמיתי וגם בתוכן מפוברק, תפקידה של המדיה החברתית כפלטפורמה ניטרלית נבדק. האתגר של החברות הללו הוא לא רק למתן תוכן אלא לעשות זאת באופן שנראה כנטרלי ואפקטיבי. לאיזון זה יש השלכות מוחשיות על ביצועי המניות ועל אמון המשקיעים.

לדוגמה, במהלך מלחמת ישראל-חמאס, טוויטר, שהפכה ל"X", ראתה זינוקים משמעותיים במעורבות המשתמשים. הפלטפורמה, הידועה ברבים בזכות עדכוני החדשות שלה בזמן אמת, עמדה בפני המשימה המורכבת של סינון מידע מוטעה תוך שמירה על זרימת החדשות הלגיטימיות. התהליך העדין הזה של מתן תוכן, אם יטופל לא נכון, עלול להוביל לסיוט של יחסי ציבור, שישפיע לא רק על המוניטין של המותג אלא גם על שווי החברה.

סנטימנט המשקיעים במהלך סכסוכים כאלה יכול להיות מושפע מכמה גורמים: המהירות והיעילות של החברה בטיפול בתכנים שנויים במחלוקת, הפוטנציאל לביקורת רגולטורית מוגברת, ותיאבון הסיכון של השוק הרחב. פרסום שלילי יכול להוביל לירידות חדות במחירי המניות, כפי שניתן לראות בתקריות קודמות שבהן מעורבות חברות טכנולוגיה אחרות. יתרה מכך, הכספים של חברות אלו עלולים לסבול מעלויות תפעול עקב הצורך במאמצי בדיקה משופרים בתקופות משבר. עלויות אלו עלולות להכיל את שולי הרווח, מה שעלול לקזז את כל הרווחים כתוצאה ממעורבות מוגברת של משתמשים.

הנרטיב של השפעת המדיה החברתית על הבמה הגיאופוליטית אינו נוגע רק להשלכות המיידיות, אלא גם על ההתאמות האסטרטגיות שחברות אלו מבצעות. אם נחזור לסכסוך ישראל-חמאס, דוגמה מוחשית תהיה הגדלת צוות ניהול התוכן או יישום אלגוריתמים מתקדמים שנועדו לזהות ולדכא מידע מוטעה מזיק. סוג זה של שינוי אסטרטגי, על אף שהוא יקר בתחילה, עשוי להיות חיוני לקיימות ארוכת הטווח של בסיס המשתמשים של הפלטפורמה, ובהמשך, תזרים ההכנסות שלה.

דבר נוסף שמסבך את נוף ההשקעות בתחום זה הוא הפוטנציאל להתערבות רגולטורית. ממשלות וגופים בינלאומיים מתמקדים יותר ויותר בתפקיד של מדיה חברתית בסכסוכים, מה שעלול להוביל לרגולציות חדשות המשפיעות על הפעילות והרווחיות. חברות שעוסקות באופן יזום בדאגות אלו ומתאימות את המדיניות שלהן בהתאם עשויות להיות במצב טוב יותר כדי להפחית סיכונים רגולטוריים.

צריך לשקול גם את תפקידן של טכנולוגיות מתפתחות בתוך הפלטפורמות הללו. לדוגמה, כיצד עשויות התקדמות בבינה מלאכותית לסייע בסינון תוכן טובה יותר? האם טכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה להציע מערכות ניהול תוכן שקופות יותר? השילוב של טכנולוגיות אלו עשוי לא רק לשפר את היעילות התפעולית אלא גם לפתוח זרמי הכנסה חדשים והזדמנויות צמיחה עבור חברות מדיה חברתית.

כרגע טכנולוגיות של בינה מלאכותית כמו מנוע מידג'רני ליצירת תמונות ריאליסטיות מבוססות AI מסייע ליצור תמונות מפוברקות לפשעים ודברים שלא היו המביאים לתהודה מאוד גבוהה ברשתות החברתיות. הדבר יוצר  פילוג ומעצים את הדיסאינפורמציה שקיים שם וזהו הקרב על ההסברה ועיצוב הדעה מתנהל ברשתות החברתיות כאשר כל צד מנסה להסביר את הצד שלו ולזעזע יותר את דעת הגולשים. 

פלטפורמות המדיה החברתית התמודדו עם אתגרים משמעותיים בניהול גל הפעילות והתכנים הקשורים לסכסוך ישראל-חמאס, כל אחת נוקטת באסטרטגיות שונות ונתקלת בדרגות שונות של הצלחה.

מטא (META) חברת האם של פייסבוק, עם בסיס המשתמשים ומדיניות התוכן המגוון שלה, נקטה במספר צעדים כדי להתמודד עם הגידול בתוכן מפוברק ומזיק. הם הציגו אמצעים לשמירה על בטיחות הפלטפורמות שלהם תוך הבטחת חופש הביטוי, כגון הסרת תוכן ששיבח את חמאס, קבוצה שהוגדרה כמסוכנת על ידי מטא, או שהכיל תוכן אלים וגרפי. מטא תיקנו באגים שהשפיעו על טווח הגעה של תוכן ועל יכולות הסטרימינג בשידור חי, שינו הגדרות תגובות ופרופיל כדי להגן על המשתמשים באזור, והשבתו תכונות שעלולות להוביל לאינטראקציות לא רצויות. בנוסף, הם איפשרו מאמצי גיוס כספים, כאשר משתמשים גייסו למעלה מ-11.5 מיליון דולר למאמצי סיוע באזור באמצעות פייסבוק ואינסטגרם​​.

טוויטר, לעומת זאת, התמודדה עם מבול של דיסאינפורמציה. הפלטפורמה X של אילון מאסק הכילה למעלה מ-50 מיליון פוסטים על הסכסוך במהלך סוף השבוע של ה-7 לאוקטובר, ובתגובה, החברה הסירה חשבונות חדשים שנוצרו הקשורים לחמאס, הסלימה עשרות אלפי פוסטים בגין שיתוף מדיה גרפית ודברי שנאה, ועדכנה את מדיניותה לגבי מה שנחשב "חדשותי". עם זאת, צוין כי בשל מדיניות המאפשרת לכל אחד לשלם עבור אימות ופיטורים בצוותי האמון והבטיחות של X, הפלטפורמה נאבקה בהתפרצות הגרועה ביותר של חדשות מזויפות בקרב הרשתות החברתיות הגדולות. יתרה מכך, רבים מתחו ביקורת על חברות מדיה חברתית על כך שאינן מספקות מדדים על הכישלונות שלהן, כמו היקף העיוותים הבלתי מלווים על ידי "הערות קהילה" או תוויות אחרות.

האיחוד האירופי פעל בצורה נחרצת יותר מארה"ב בטיפול בנושאים אלו. האיחוד האירופי פרס את חוק השירותים הדיגיטליים החדש שלו כדי לפתוח בחקירה של X על הטיפול שלו בתוכן אלים, והוא שלח אזהרות ל-Meta, TikTok ו-YouTube, עם הסמכות לקנוס חברות על אי הסרת תוכן אלים ודיסאינפורמציה. זה היה בניגוד לארה"ב, שבה פוליטיקאים פרסמו דרישות למתן דין וחשבון אך החסירו את האמצעים לאכוף אותן ביעילות עקב התיקון הראשון לחוקה האמריקאית והגנות משפטיות אחרות לחברות טכנולוגיה.

לאחרונה דיווחה מטא את תוצאותיה לרבעון השלשי ובשיחת המשקיעים סמנכ"לית הכספים סוזן לי דיווחה על ירידה בהוצאות הפרסום בעקבות המלחמה במזרח התיכון, ובכך יצרה "אי ודאות גדולה יותר" לגבי הרבעון הנוכחי. אמנם חשיפת ההכנסות הישירה של מטא למזרח התיכון אינה משמעותית, אך השפעות ההדים שהמלחמה יוצרת בשווקים ניכרות. מניית מטא עלתה כבר ב-146% מאז תחילת השנה. מעניין לציין שסנאפ (SNAP) שמנייתה עלתה ב-6% מאז תחילת השנה גם הביעה חששות דומים רק יום קודם לכן. 

האתגרים וההשפעות של ניהול תוכן הקשור למלחמת ישראל-חמאס היו מגוונים לפיכך בין הפלטפורמות. חלקם, כמו Meta, הגיבו באמצעים ספציפיים ונראה שהם מנהלים את המצב במידה של שליטה, בעוד שאחרים, במיוחד X, נאבקו יותר עם דיסאינפורמציה עקב שינויי מדיניות ופיקוח מופחת. נושאים אלה, בשילוב עם התפשטות מהירה של דיסאינפורמציה על פני פלטפורמות שונות, מדגישים את הקושי שעומדות בפני חברות המדיה החברתית במתן תוכן בתקופות של עימות, ויש להן השלכות משמעותיות על אמון המשקיעים ועל תחזיות הפלטפורמה. 

עבור משקיעים המעוניינים לצלול למגזר המדיה החברתית, הנה כמה אפשרויות:

מטא (META): שנודעה בעבר כפייסבוק, היא אחת מקונגלומרטות המדיה החברתיות המשפיעות ביותר, בעלת פייסבוק, אינסטגרם ו-WhatsApp. לכל פלטפורמה יש את בסיס המשתמשים והמאפיינים הייחודיים לה, החל מרשת ממוקדת הקהילה של פייסבוק ועד לתוכן החזותי של אינסטגרם ושירותי ההודעות של WhatsApp. מטא גם משקיעה רבות בפיתוח מציאות מדומה ורבודה באמצעות Oculus.

סנאפ (SNAP): היא חברת האם של Snapchat, אפליקציית מדיה חברתית הידועה בתוכן הארעי שלה, מסננים מהנים ותכונת Stories. זה פופולרי בקרב אנשים דמוגרפיים צעירים יותר וממשיך לחדש עם טכנולוגיות מציאות רבודה ותוכן מקורי.

ויבו (WB): היא פלטפורמת מיקרובלוגינג בסין, המספקת שילוב של שירותי מדיה חברתית בדומה לטוויטר ולפייסבוק. זוהי פלטפורמה חשובה לשיח ציבורי ולחדשות באזורים דוברי סינית, המציעה מרחב ליצירת אינטראקציה בין ידוענים, חברות ויחידים.

מיקרוסופט (MSFT): באמצעות רכישת לינקדאין, מיקרוסופט התרחבה לתחום הרשתות החברתיות המקצועיות. לינקדאין היא הרשת המקצועית הגדולה בעולם, המשמשת לחיפוש עבודה, נטוורקינג ופיתוח מקצועי.

פינטרסט (PINS): היא שחקנית ייחודית במרחב המדיה החברתית, המתמקדת בשיתוף תמונות והשראה. דבר המאפשר למשתמשים לגלות תחומי עניין חדשים על ידי עיון במה שאחרים פרסמו ומהווה פלטפורמה חשובה עבור מותגים ומפרסמים, במיוחד במגזרי סגנון חיים ומוצרי צריכה.

קבוצת מאטצ' (MTCH): מחזיקה בחבילה של פלטפורמות היכרויות מקוונות פופולריות, כולל Tinder, Match.com ו-OkCupid. לפלטפורמות אלו יש תכונות של רשתות חברתיות המאפשרות למשתמשים להיפגש, ליצור אינטראקציה וליצור קשרים, מה שמגדיר מחדש את האופן שבו נוצרים מערכות יחסים מודרניות.

קרן גלובל איקס סושיאל מדיה (SOCL): קרן נסחרת בבורסה המציעה למשקיעים חשיפה למגזר המדיה החברתית ברחבי העולם. היא עוקבת אחר מדד ההחזר הכולל של המדיה החברתית של Solactive, הכולל חברות המעורבות ברשתות חברתיות, שיתוף קבצים ויישומי מדיה מבוססי אינטרנט אחרים. SOCL היא אפשרות נוחה למשקיעים המעוניינים להשקיע בסל של מניות מדיה חברתית במקום לבחור חברות בודדות.

לסיכום, תפקידה של המדיה החברתית בסכסוכים גיאופוליטיים הוא רב ועמוק. הוא משמש כערוץ תקשורת בזמן אמת, כלי לאקטיביזם פוליטי ואמצעי להפצה נרחבת של מידע – ומידע מוטעה. פלטפורמות הופכות לזירות לקרבות נרטיביים, ניתוח סנטימנטים ציבוריים, ולפעמים, למרבה הצער, להסלמה של המתחים. הם משקפים את המורכבות של קונפליקטים מודרניים, שבהם מטשטשים הגבול בין התחום הדיגיטלי והפיזי. האתגר של הפלטפורמות הללו הוא באיזון בין זרימת המידע החופשית לבין ההכרח לבלום תוכן מזיק, כל זאת תוך כדי בדיקה של בעלי עניין גלובליים.

מגזר המדיה החברתית מציע הזדמנות מעניינת למשקיעים, המסומנת על ידי פלטפורמות המספקות צרכים מגוונים – מרשתות אישיות ופיתוח מקצועי ועד השראה ויזואלית וקשרים אינטימיים. כל פלטפורמה, בין אם היא שמה דגש על העברת מסרים ארעיים, נטוורקינג מקצועי או אוצרות סגנון חיים, תורמת באופן ייחודי לשטיח הדיגיטלי של התקשורת והמסחר המודרניים. למרות מגוון הפלטפורמות הזמינות, גופים בולטים מסוימים כמו טלגרם ו-X שומרים על עמדתם מחוץ לשווקים הציבוריים, תוך שמירה על חדשנות פרטית.

מקורות:
פייננשל טיימס
יאהוו פייננס
או.אי.סי.די
פוקס ביזנס
סי אן אן
רוייטרס
מטא
סנאפ
איקס